סמבוסקי בית הקברות הנעלם של עניי ירושלים בהר ציון פורח בימים אלו, עם אלפי חצבים שנשתלו במשך דורות כתחליף למצבות אבן יקרות.

באביב האחרון, לראשונה מזה 300 שנה, ביוזמת המשרד לענייני ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים, באמצעות החברה לפיתוח מזרח ירושלים (פמ"י) ובשיתוף עם רשות הטבע והגנים וראשית ירושלים, בוצעו בבית הקברות עבודות שיפוץ ושיקום מקיפים. מומלץ לבוא לפני או אחרי סיורי הסליחות, לכבד את זכרם של האלמונים, רובם עניי העדה הספרדית הירושלמית, ולהתפעל מהנוף הבראשיתי ופריחת אלפי החצבים

בין הקבורים בבית הקברות: בת גדולה, רחל כושית גירה, מזל טוב, יהודה הסוחר, יהודה גיבוקגי (יהודה מגיש הנרגילה), שרה פרסית ו-ג'וייא המשוגעת. בית הקברות טופל ע"י ועד העדה הספרדית בראשות המשפחות פרנס, גאון, גיני, גרייבסקי ואחרים.

עד תש"ח, היה בית הקברות פעיל ותהלוכות גניזה מפוארות ירדו אל מערותיו בהן נגנזו ספרי התורה היקרים של העיר העתיקה. לאחר מלחמת השחרור נותר בית הקברות בשטח ההפקר. מצבותיו נופצו ונהרסו ובור הגניזה הגדול חולל. חלק מהמצבות נלקחו כאבני בנייה לשימוש משני, שמות הנפטרים נמחו מעל המצבות שנותרו, ורובם הפכו לאלמונים. מאז 1967 הורע עוד יותר המצב במקום: הוא כוסה בגלי אשפה, מבנים שונים ועזובה.

בשנתיים האחרונות, לראשונה מזה כ-300 שנה, בוצעו בבית הקברות עבודות שיפוץ ושיקום מקיפים ביוזמת המשרד לענייני ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים,

באמצעות החברה לפיתוח מזרח ירושלים (פמ"י) ובשיתוף עם רשות הטבע והגנים. העבודות כללו ניקיון, שיקום טרסות, הכשרת שביל עפר, מדרגות, הנגשה ועוד.

החפירות הארכיאולוגיות שבוצעו בין 1896-1894, וחשפו חומה מתקופת הברזל, חומה מתקופה אוודוקיה וחומה מתקופת בית שני – גודרו. אלפי החצבים שנשתלו במהלך הדורות כתחליף למצבות אבן יקרות, לא נפגעו.

בית הקברות הוא חלק מגן לאומי סובב חומות ירושלים, ומטופל באופן שוטף ע"י צוות רשות הטבע והגנים.